עץ הצער - מיריק שניר

הצער

על
אדם

משול
לעץ


עת
נפתחת
אדמה

לקבור
אותו

בלבנו

בור
נפער

ושתיל
עץ
הצער

ניטע
בו


דמעות
חמות

מחלחלות
אליו

משקות
אותו

מרוות

ולאט
לאט

שתיל
עץ
הצער

נקלט


שורשיו

דקים
עצובים
ארוכים

מעמיקים
בנו

שנה
אחר
שנה


אהבה
געגועים
וכאב

כשמש
אוויר
ורוח
הם

לעץ
שבלב

ומכוחם
הוא
מנץ

ומלבלב

ומבלי שרצינו
פתאום
פורח


ויום אחד

אנחנו
מתפלאים
לראות

שעץ
הצער

הצמיח
פירות


ואם

לא נקלט

עץ
הצער

בלבנו

באדמתו

אנחנו

נובלים
אתו